אלרגיה לחיות מחמד — כלבים, חתולים ומה שביניהם

בניגוד למה שרבים חושבים, אלרגיה לחיות מחמד לא נגרמת מהפרווה עצמה, אלא מחלבונים שנמצאים ברוק, בשתן ובקשקשי העור (dander) של החיה. האלרגן העיקרי בחתולים נקרא Fel d 1, ובכלבים — Can f 1. אלרגנים אלה הם קטנים מאוד ונישאים באוויר בקלות. הם נדבקים לבגדים, רהיטים ושטיחים, ויכולים להישאר בסביבה חודשים ארוכים גם לאחר שהחיה עזבה את הבית. לכן, אפילו אנשים שלא מחזיקים חיות יכולים להיחשף לאלרגנים דרך מגע עם בעלי חיות. למידע מלא על אבחון וטיפול באלרגיות בילדים ראו את המדריך המקיף להורים (/אלרגיה-בילדים-מדריך-מלא).

התסמינים עשויים להופיע מיד לאחר מגע עם החיה, או לאחר שהייה ממושכת בסביבה: - **נזלת אלרגית** — גודש, נזילה ועיטושים - **דלקת עיניים אלרגית** — עיניים אדומות, דומעות וגרד - **פריחה ואורטיקריה** — במיוחד באזורי מגע ישיר - **החמרת אסתמה** — שיעול, צפצופים וקוצר נשימה - **החמרת אקזמה** — בילדים עם נטייה אטופית אצל ילדים עם אסתמה, חשיפה לאלרגן מחיות מחמד עלולה לגרום להתקף אסתמה חמור.

האבחון מתבצע במרפאת אלרגיה ומבוסס על: 1. **תשאול רפואי** — מתי מופיעים התסמינים? האם הם מחמירים בקרבת חיות? 2. **תבחיני עור** — בדיקת דקירה לאלרגנים של כלב, חתול ובעלי חיים אחרים 3. **בדיקות דם** — IgE ספציפי לאלרגנים של חיות חשוב לבצע בדיקת אלרגיה מקצועית ולא להסתמך על "ניסוי" ביתי, כי התגובות יכולות להיות חמורות.

זו השאלה הקשה ביותר שמשפחות מתמודדות איתה. התשובה תלויה בחומרת האלרגיה: **טיפול תרופתי:** - אנטי-היסטמינים — להקלה על נזלת וגרד - תרסיסים סטרואידים לאף — לגודש כרוני - משאפים — לילדים עם אסתמה **צעדים סביבתיים (אם החיה נשארת בבית):** - החיה לא תיכנס לחדר השינה — לעולם - שטיפת החיה פעם בשבוע - שימוש במסנן HEPA - הסרת שטיחים ורהיטים מרופדים **אימונותרפיה** — במקרים כרוניים, טיפול חיסוני יכול להפחית את הרגישות לטווח ארוך. **במקרים חמורים** — כאשר יש אסתמה לא מאוזנת או תגובות חמורות, מומלץ למצוא לחיה בית חלופי.