אנפילקסיס ואפיפן - מדריך שלם

אנפילקסיס הוא תגובה אלרגית מערכתית חמורה ומסכנת חיים. היא כוללת שתי מערכות איברים לפחות (עור + נשימה, או עור + לב-כלי דם) או לחץ דם נמוך לאחר חשיפה לאלרגן. ללא טיפול מהיר, עלולה להגיע למוות תוך דקות.

הגורמים הנפוצים: מזון (בוטנים, אגוזים, שומשום, חלב, ביצה, דגים), עקיצות חרקים (דבורים, צרעות), תרופות (פניצילין, NSAIDs, ניגוד CT), ולעיתים מאמץ גופני אחרי חשיפה לאלרגן (exercise-induced). 20-30% מהמקרים - סיבה לא ידועה (idiopathic).

תסמינים שעשויים להעיד על אנפילקסיס: קשיי נשימה, צפצופים, נחירה, שינוי קול (בצקת גרון), בצקת בשפתיים/לשון/גרון, ירידת לחץ דם, חיוורון, אובדן הכרה, פריחה מוכללת עם הקאה חזקה. תוכנית AEAP שהכין הרופא המטפל מפרטת מה לעשות בכל תסמין.

שימוש נכון באפיפן נלמד בפגישה עם האלרגולוג. בכל מרשם חדש, הרופא המטפל מדגים שימוש במכשיר ומספק הדרכה מלאה למשפחה. קיימים auto-injector trainers (מכשירי אימון ללא תרופה) לתרגול בבית. אם לא קיבלתם הדרכה - פנו לאלרגולוג המטפל.

כן - תמיד. תגובה דו-פאזית (biphasic) מתרחשת ב-5-20% מהמקרים: הסימנים חוזרים 1-8 שעות לאחר התגובה הראשונה. חדר מיון מחזיקים למעקב 4-8 שעות. עם שחרור, מקבלים מרשם לאפיפן חדש וסטרואידים פומיים.

כולם מכשירי מזרק אוטומטי לאדרנלין 0.3 מ"ג למבוגרים ו-0.15 מ"ג לילדים (15-30 ק"ג). ההבדל בעיקר בעיצוב ושיטת השימוש. כל המכשירים מאושרים ושקולים בבטיחות. בישראל EpiPen הנפוץ ביותר - תרגלו תמיד את המכשיר שלכם.

תמיד לפחות שני אפיפנים - בגלל אפשרות לתגובה דו-פאזית, כשל מכשיר, או מינון לא מספיק. אחד על הגוף, אחד בתיק. אפיפן נוסף בגן/בית ספר. בדקו תוקף כל 3 חודשים. אחסנו בטמפרטורה חדרית, הרחק מחום וקור קיצוניים.

AEAP (Allergy Emergency Action Plan) היא תוכנית חירום חתומה על ידי רופא המפרטת: אלרגנים מוכרים, תסמינים קלים/בינוניים/קשים, תרופות ומינונים, מי מתקשר למי. מגישים לגן/בית ספר/פעילויות. מחודשת מדי שנה. קיימים תבניות AEAP ישראליות מארגוני האלרגיה.

מגיל 8-10 ילדים מסוגלים ללמוד לדקור אפיפן עצמאית. מומלץ להתאמן עם auto-injector מדומה (trainer). הילד צריך לדעת: מתי להשתמש, איפה האפיפן, איך לדקור, ולמי לפנות. הורים ומורים תמיד נשארים אחראיים עיקריים.

לאחר תגובה: 1) זיהוי הגורם המסוים - אתגר מזון מבוקר, בדיקות מעבדה. 2) הדרכה על הימנעות. 3) קביעת תוכנית AEAP מעודכנת. 4) שקילת OIT אם רלוונטי. 5) מעקב שנתי עם אלרגולוג. 6) שקילת צמיד זיהוי (מדיקאלרט).